הצצה ראשונה לגן לאומי מגדל צדק המחודש
כל מי שאי פעם נסע בכביש 444 ("כביש המחצבות") לא יכול היה לפספס את המצודה המרשימה שניצבת על גבעה מול ראש העין. המבצר, שזכה לכינוי "מגדל אפק" או "מגדל צדק", לא היה מוסדר לביקורים במשך שנים - עד שהגישה אליו נסגרה לחלוטין בעקבות ונדליזם. בשנה הבאה, ייפתח במקום גן לאומי חדש, ואנו מביאים לכם הצצה ראשונה.
● מעיינות ונוף לבקעה: השמורה החדשה בגליל
המבצר עצמו נבנה בתחילת המאה ה-12 על ידי הצלבנים ושמו המקורי הוא "מיראבל" – "יפה נוף". לאחר תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטים, כבשו כוחותיו של צלאח א-דין את המבצר והרסו אותו, אך בהמשך הוא נבנה מחדש על ידי הממלוכים ושימש גם את השליטים העות'מאנים, כאשר במאה ה-19 התיישב במקום השייח צאדק ג'מעיני – ועל שמו כונה המבצר "מגדל צדק".
עם זאת, ראשיתו של המקום ביישוב היהודי מגדל אפק, שהוקם בתקופה החשמונאית (המאה ה-2 לפני הספירה) במטרה לבצר את "מעבר אפק" – הפרוזדור היבשתי הצר היחיד שעבר בין הרי השומרון במזרח לירקון במערב, שהיה אז נהר שוצף ובלתי עביר. מעבר זה עקף את אזור הביצות של השרון והיה חלק מ"דרך הים" הקדומה שחצתה את הארץ לאורכה וחיברה בין מצרים לבין מסופוטמיה (עיראק של היום).
היישוב נקרא "מגדל אפק" מכיוון שצפה על העיר אפק שממערב לו – במקום שבו ניצב כיום מבצר אנטיפטריס. שתי הנקודות חלשו על המעבר האסטרטגי משני צדדיו, ועל שיירות המסחר הרבות שעברו דרכו. בכתביו של יוסף בן מתתיהו מוזכר כי מורדים יהודים התבצרו במגדל אפק בתקופת "המרד הגדול", ולפיכך הרסו הרומאים את היישוב בשנת 67 לספירה.
המבצר בגן לאומי מגדל צדק
המבצר בגן לאומי מגדל צדק
(צילום: עמיר אלוני, רשות הטבע והגנים)


מפה היסטורית של "מעבר אפק"
מפה היסטורית של "מעבר אפק"
( )

מודל ההפעלה של האתר: גן לאומי קיסריה

כחלק מעבודות הפיתוח, מבוצעות במבצר עבודות שימור ושחזור מקיפות. סביב המבצר מוקמת טיילת נוף שתשקיף עליו ותתחבר במעבר תת-קרקעי לשכונת פסגות אפק החדשה בראש העין, ובצידה השני לשכונות הוותיקות של העיר. בנוסף, נסללת באתר טיילת אופניים באורך של 3.5 ק"מ, מוקמים שבילי הליכה בין בריכות החורף שעוברות גם הן שיקום, ניטעים עצי בוסתן רבים במטרה להקל על הטיול באתר גם בקיץ ונבנה חניון יום לפיקניקים.
הדמיה של טיילת הגן הלאומי
הדמיה של טיילת הגן הלאומי
(צילום: שלף מטלון – אדריכלי נוף)
לדברי מודי אורון, מנהל פרויקט מגדל צדק ברשות הטבע והגנים, הכוונה היא להפעיל את האתר לפי "תצורת קיסריה" – ביום זה יהיה גן לאומי רגיל שהכניסה אליו בתשלום, ובאחד החדרים יפעל מרכז מבקרים שבו יוקרן סרט על תולדות המקום ויוצגו ממצאים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות. בערב, הטיילת והמצודה יישארו פתוחות למבקרים, ובחלק מחדרי המבצר יפעל בית קפה. באחת המחצבות הנטושות שבשטח הגן הלאומי ייבנה גם תיאטרון פתוח עם 8,000 מושבים. "זו תהיה הקיסריה של מרכז הארץ", אומר אורון.
הדמיה של הגן הלאומי
הדמיה של הגן הלאומי
(צילום: שלף מטלון – אדריכלי נוף)

חלון באחד מחדרי המבצר שיהפוך לבית קפה
חלון באחד מחדרי המבצר שיהפוך לבית קפה
(צילום: גלעד כרמלי)
אבל זה גם המקום לווידוי – "הגן הלאומי מגדל צדק" זה לא בדיוק מקום חדש. המבצר הוכרז כבר ב-1994 כגן לאומי, אך בשטח של 28 דונם בלבד. עם זאת, סכסוך בין רשות הטבע והגנים לעיריית ראש העין מנע את פתיחת האתר למבקרים עד שנת 2005. אז, הושגו סוף סוף הסכמות בין העירייה לרשות, ובזכותן 1,671 דונמים נוספים הוכרזו כחלק מהגן הלאומי והמקום נפתח למבקרים – אך רוב שטחו הפנימי של המבצר היה אסור לכניסה בשל סכנת התמוטטות.
נדמה שמה שהאיץ את ההסכמות היו תוכניות להקמת אלפי יחידות דיור ב"שטח המריבה". כששניים רבים, השלישי לוקח – והיזמים כבר המתינו לרגע שבו יכניסו לשטח את הדחפורים והמנופים. זה לא קרה, וההכרזה על הגן הלאומי המורחב נתנה גם רוח גבית להכרזה על השטח שנמצא דרומית-מזרחית לו כשמורת הטבע נחל שילה – שנותרה המסדרון האקולוגי היחיד שמחבר בין הרי השומרון לבין מישור החוף והאזור הטבעי של נחל הירקון, ומשמשת בית לעדר צבאים גדול ולעופות דורסים נדירים.
אף על פי כן, המבצר וסביבתו נותרו מוזנחים. לא פעם נמצאו כתובות גרפיטי שרוססו בלילות על קירות המבצר, ורשות הטבע והגנים אף הציבה במקום שומר כדי למנוע את מעשי הוונדליזם, אך לשווא – ברצף של כמה ימים בינואר 2013, עקרו אלמונים סורגים, שברו פנסים ומעקות ולקחו מהאתר שלטים. בשל הנזק חסר התקדים, הוחלט לסגור את המקום לחלוטין, ורק אז החלה היוזמה לפיתוח ושיקום האתר לתפוס תאוצה.

מצפורים ושבילי טיול אל מערות קבורה

מטרת עבודות השחזור והשימור במבצר כעת היא לפתוח לראשונה את כל חלקיו למבקרים. לדברי ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, "יש במבצר יותר מ-60 חדרים. המבנה מחולק לשלוש יחידות דיור הכוללות חצרות, חדרי שינה ואפילו שירותים בקומה השנייה, שזה דבר מאוד נדיר במאה ה-19".
לפני ואחרי עבודות השחזור
לפני ואחרי עבודות השחזור
(צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

לפני ואחרי עבודות השחזור
(צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

לפני ואחרי עבודות השחזור
(צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

תוכנית הגן הלאומי מגדל צדק
תוכנית הגן הלאומי מגדל צדק
(רשות הטבע והגנים)

תוכנית הגן הלאומי מגדל צדק
תוכנית הגן הלאומי מגדל צדק
(רשות הטבע והגנים)

פנים המבצר
פנים המבצר
(צילום: גלעד כרמלי)

פנים המבצר
פנים המבצר
(צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)
לדברי צוק, במסגרת החפירות הארכיאולוגיות במבצר בשנים האחרונות נמצאו פריטים רבים מחיי היומיום של האנשים שחיו בו בתקופה העות'מאנית, כגון מטבעות, כלי זכוכית, כלי חרס, מקטרות טורקיות ועוד. "אבל הדבר הכי חשוב שמצאנו אלו כתבים מ-1851 של נוסע הולנדי בשם ונדר ולדה, שנקלע לכאן באקראי בעיצומה של סופת גשמים ונאלץ לבקש מהשייח מחסה", מספר צוק. "ויש שם תיאור מדהים של מי היה השייח, איך הוא נראה, איך היו הבנים שלו, איך המבנה תפקד. אבל אחד הדברים הכי מעניינים שם זה שהשייח חשד שהוא מרגל שבא לסייר בארץ כדי שהנוצרים יכבשו אותה – ובתגובה הוא אומר לשייח שבתנ"ך כתוב שהארץ הזו הובטחה לעם ישראל, לא למוסלמים ולא לנוצרים".
ברשות הטבע והגנים אומרים כי הגן הלאומי מגדל צדק הוא "כנראה הגן הלאומי הגדול האחרון בארץ שמוקם מאפס". לדבריו אורון, "מדובר בפרויקט מאוד מורכב. כל השטח היה הרוס ומכוסה בפסולת, וגם היה רווי בתשתיות אזוריות ומקומיות – בריכות של תאגיד המים, קווי מים של מקורות וקו מתח גבוה של חברת חשמל". את עבודות ההקמה מבצעים במשותף רשות הטבע והגנים, עיריית ראש העין, משרד הבינוי והשיכון והקרן לשיקום מחצבות – והכל בתיאום רשות העתיקות.
המבצר בגן לאומי מגדל צדק
המבצר בגן לאומי מגדל צדק
(צילום: שי גינות)

המבצר בגן לאומי מגדל צדק
המבצר בגן לאומי מגדל צדק
(צילום: שי גינות)
בשטח הגן הלאומי כמה מחצבות נטושות שפעלו החל משנות ה-20 של המאה הקודמת וחצבו אבן גיר קשה לבנייה. "זה היה אתר החציבה הקרוב ביותר למרכזי הציונות", מסביר אורון. באזור המחצבות נותרו מבנים היסטוריים הקשורים בתעשיית האבן, בהם כבשני סיד. במסגרת עבודות הפיתוח, הם יהפכו למוזיאון פתוח למורשת החציבה בשם "דרך האבן". לדברי אורון, "הקרן לשיקום מחצבות קיבלה החלטה היסטורית ומתייחסת לכל השטח כשטח שהיה תחת השפעות חציבה. זה הפרויקט הכי גדול שלהם עד כה".
במסגרת הפרויקט יוקמו גם כמה מצפורים, ושבילי הטיול יובילו גם אל מערות קבורה יהודיות מימי בית המקדש השני שהתגלו בשטח הגן הלאומי. הגן הלאומי צפוי להיפתח למבקרים בספטמבר 2020, אך עבודות הפיתוח יימשכו גם לאחר מכן - כשבתוכנית, בין היתר, הקמת מתחם אתגרי עם אומגה, מצוק טיפוס וגשר חבלים תלוי.
בעיריית ראש העין ציינו כי מגדל צדק הינו אתר טבע תיירותי חשוב לעיר וכי העירייה השקיעה תקציבים רבים לפיתוח וביצוע העבודות והיא שותפה בוועדת ההיגוי עם רשות הטבע והגנים וקרן המחצבות לקידום העבודות. "אנו רואים חשיבות בשמירה על ערכי הטבע שלנו", אמר ראש העיר שלום בן משה. "הגן הלאומי מגדל צדק יהפוך לאחד ממוקדי התיירות והבילוי המובילים בארץ עם אלפי מבקרים בשנה".
מצאתם טעות בכתבה? רוצים לפנות לכתב/ת? כתבו לנו
פרסום ראשוני: 00:08 , 15.08.19